החלטה בתיק ת"א 13923-03-11

מבוא

1.                  בפני בקשתה של הנתבעת להתיר לה לצרף מסמכים שונים מתיק המוסד לביטוח לאומי לשאלת הבהרה שיש בכוונתה לשלוח למומחה הרפואי שמונה בתביעה המתנהלת לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל " ה - 1975 (להלן: " חוק הפיצויים "),.

2.                  על פי המתואר בכתב התביעה, נפגע התובע, יליד 9.8.52, בתאונת דרכים שאירעה ביום 21.12.09.

3.                  שלושה מומחים רפואיים מונו על ידי בית המשפט לשם בדיקת מצבו הרפואי של התובע: בתחום האורתופדי, בתחום הנוירולוגי, ובתחום העור. הן המומחה בתחום האורתופדי והן המומחה בתחום הנוירולוגיה עמדו על כך שהתובע סובל מלקות מוחית (פיגור שכלי) ומהפרעות מוטוריות וקוגניטיביות עוד מלידתו.

4.                  ד"ר א' רובין, המומחה בתחום האורתופדיה, קבע בחוות דעתו שבעקבות התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 10%. כמו כן ציין המומחה שהוא התרשם מפגיעה תפקודית נוספת בעקבות התאונה, שאינה בתחום האורתופדיה, והמליץ למנות מומחה בתחום הנוירולוגיה לשם בירורה.

5.                  פרופ' ת. בן חור, אשר מונה כמומחה בית המשפט בתחום הנוירולוגי, ציין בחוות דעתו כי בעקבות התאונה חלה התדרדרות במצבו הרפואי של התובע בשני תחומים: הליכה פתולוגית והתדרדרות תפקודית. אשר להליכה הפתולוגית ציין המומחה כי היא כוללת מרכיב אורתופדי ומרכיב נוירולוגי של גרירת רגל ימין. המומחה הוסיף כי "אין בידי מידע על התבנית הנוירולוגית של ההליכה לפני התאונה", ואולם סביר שפגיעה בברך באדם בעל התסמונת שממנה סובל התובע, הביאה באופן עקיף להדגשת הבעיה המוטורית שהייתה קיימת, בצורת גרירה של הרגל.

6.                   אשר לנסיגה התפקודית, ציין המומחה כי על פי תיאורו של האח, אשר התלווה אל התובע במהלך הבדיקה, קיימת נסיגה תפקודית בעקבות התאונה. המומחה הוסיף כי "סביר להניח שפגיעה שאינה ישירה במערכת העצבים גרמה לנסיגה תפקודית כללית באדם שהרזרבות המוחיות שלו מוגבלות". נוכח ממצאיו אלו קבע המומחה כי נותרה לתובע נכות בשיעור של 10% בגין הפרעת ההליכה, נוסף על הנכות האורתופדית, וכן נכות בשיעור של 5% בגין נסיגה בתפקוד הכללי.

תמצית טענות הצדדים

7.                  תמצית טענתה של הנתבעת הינה כי מהמסמכים של המוסד לביטוח לאומי שברצונה להעביר לידי המומחה, הכוללים את האבחון רפואי שנעשה לתובע כשנתיים לפני התאונה, את תיאורה של האם באשר למצבו של התובע, וכן הערכת תלות שנעשתה לתובע, ניתן ללמוד מה היה מצבו התפקודי של התובע עובר לתאונה ועל כך שהתובע צלע מלידה. כמו כן ניתן להתרשם מה היה היקף העזרה שלה נזקק, ברחצה, בלבוש ובהשגחה.

8.                  הנתבעת הוסיפה וטענה כי המסמכים האמורים הינם המסמכים הרפואיים היחידים המתייחסים ל"תבנית ההליכה" של התובע עובר לתאונה, ועל כן יש להעבירם למומחה בתחום הנוירולוגי להשלמת התרשמותו וחוות דעתו. לטענת הנתבעת אימצו בתי המשפט גישה ליברלית ורחבה באשר לכשירות המסמכים המועברים למומחה, והגבילו העברתה של חוות דעת בלבד, בעוד שהמסמכים המבוקשים אינם בגדר חוות דעת והם עונים על המבחנים שנקבעו בפסיקה. 

9.                  התובע טען מנגד כי בהתאם להלכה הפסוקה אין להעביר למומחה הרפואי את מסמכי המוסד לביטוח לאומי, וכי איסור זה חל לא רק על העברת המסמכים הראשונית למומחה, לפני הגשת חוות דעתו, אלא גם על שלב משלוח שאלות ההבהרה למומחה לאחר מתן חוות הדעת. נטען שהפסיקה שצוטטה על ידי הנתבעת אינה מתירה את הצגת מסמכי המוסד לביטוח לאומי למומחה, וכי זכויותיה של הנתבעת לא קופחו, חרף טענתה בנושא זה.

דיון והכרעה

10.              נקודת המוצא להכרעה במחלוקת בין הצדדים מצויה בתקנה 8 (א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ " ז - 1986, הקובעת מהם המסמכים שניתן להציג בפני המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט, והאוסרת העברתה של חוות דעת רפואית למומחה האמור. מטרת התקנה הייתה  לוודא שחוות דעתו של המומחה הרפואי אשר מונה על ידי בית המשפט תהיה עצמאית ואובייקטיבית ולא תושפע מחוות דעתם של רופאים אחרים (ראו למשל רע"א 1858/08 הדר חברה לביטוח נ ' גלית אמויאל(מיום 9.7.2008); רע"א 2330/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דלל, פ"ד נז (4) 529, 534 (1996).

11.              ברבות השנים נקבעו בהלכה הפסוקה מספר חריגים לכלל זה. כך למשל נקבע באשר לחוות דעת של מומחה אחר שנתמנה על ידי בית המשפט, בין אם מונה באותו הליך, ובין אם מונה בהליך אחר, שניתן להתיר את העברת חוות דעתו למומחה. כן נקבע כי המבחן למתן היתר כאמור הינו האם מדובר בחוות דעת ניטראלית המבוססת על נתונים אובייקטיביים ועל חומר רפואי שניתן לסמוך עליו, אם לאו.

12.              חרף העובדה שקביעותיו של המוסד לביטוח לאומי הן לכאורה אובייקטיביות, נקבע בהלכה הפסוקה שאין להציגן בפני המומחה שמונה על ידי בית המשפט. כפי שציין המלומד א' ריבלין בספרו " תאונת הדרכים", מהדורה רביעית עמ' 669- " אין להציג בפני מומחה רפואי, אשר נתמנה על ידי בית המשפט, את קביעותיו של המוסד לביטוח לאומי לעניין דרגת נכותו של הנפגע, אפילו לא נסתרו עדיין או בכלל. קביעותיו של המוסד לביטוח לאומי אינן באות בגדר "מסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן (לנפגע) ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול" (תקנה 8 לתקנות המומחים) ועל כן הן אסורות בהצגה בפני המומחה. בעניין זה נפסק שאף שקביעות הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי באות מפי גורם אובייקטיבי, הרי קבלתן על ידי המומחה, לפני שגיבש את דעתו המקצועית, עשויה לצמצם את שיקול דעתו...".

13.              עוד נקבע כי "גם הוכחתו של מצב רפואי שקדם לתאונת הדרכים תתבצע בדרך שבה מוכח כל עניין שברפואה- וזאת על ידי מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט והצגת חוות דעת מטעמו בבית המשפט...אשר על כן, חוות דעת של המוסד לביטוח לאומי (אשר אינן מוצגות במסגרת סעיף 6ב לחוק הפיצויים) אסורות בהצגה למומחה- אפילו הן מתייחסות למצבו של התובע הנפגע קודם לתאונת הדרכים" (שם, עמ' 671).

14.              חריג לכלל זה באשר להמצאת מסמכי המוסד לביטוח לאומי למומחה נקבע ברע"א 5270/09 פרז נ' תורג'מן, (מיום 22.2.10 להלן- "פרשת פרז") אשר עסק במקרה דומה (נפגע בתאונת דרכים, אשר הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי עובר לתאונה כסובל מפיגור שכלי, ושלשם בדיקת מצבו הרפואי בעקבות התאונה מונה מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי). כב' המשנה לנשיאה (כתוארו אז) א' ריבלין קבע כי "ייתכנו מצבים, גם אם נדירים ויוצאי-דופן, שבהם היזקקותו של מומחה, ובעיקר מומחה בתחום הנפשי או הנוירולוגי, למסמכים של המוסד לביטוח לאומי, תבוא במקום שמיעת הנפגע עצמו ותמלא חלל משמעותי במידע המונח לפני המומחה בכל הנוגע למצבו של הנפגע עובר לתאונה. במקרה כזה אין לשלול את האפשרות כי בית המשפט יתיר למומחה לעיין במסמכי המוסד לביטוח לאומי, תוך הבהרה כי כל מטרת העיון היא לאפשר למומחה לשאוב את המידע הדרוש לו - והחסר במקורות מהימנים אחרים - על-מנת לגבש את חוות-דעתו העצמאית. כאמור, אין זה המקרה הרגיל, וככלל יש להיזקק - גם כשמדובר בבירור מצב הנפגע עובר לתאונה - בתיעוד רפואי כגון מסמכי קופת החולים. אולם אם המומחה פונה לבית המשפט כפי שעשה בענייננו, ומבקש לעיין במסמכי המוסד לביטוח לאומי שהוא גוף ניטרלי, והמומחה עושה כן בשל שנתקשה לאגור מידע ממקורות "טיפוליים" או מפי הנפגע עצמו, אין לשלול מבית המשפט את הסמכות להורות כן".

15.              כפי שצוין בפרשת פרז, עסקה הפסיקה רבות באיזון שבין הרצון להניח לפני המומחה תשתית עובדתית מלאה כדי שיוכל ליתן חוות-דעת רצינית ומקצועית, לבין השאיפה לשמור על האובייקטיביות של המומחה ועל עצמאות שיקול דעתו. באיזון שנקבע בפסיקה אומצה כאמור גישה ליברלית וגמישה. הודגש בפסיקה שלצד השיקולים האמורים עומדת גם החזקה, שלפיה ניתן לסמוך על המומחה "המקצועי והמנוסה", שהוא "זרועו הארוכה של בית המשפט", שיידע "להפריד את המוץ מן התבן, ולשמור על עצמאות שיקול דעתו והתרשמותו גם אל-מול "מקצת-חוות-דעת"".

16.              אמנם בענייננו הוגשה הבקשה להעברת מסמכי המוסד לביטוח לאומי על ידי הנתבעת ולא על ידי המומחה הרפואי, ואולם מצאתי שהאיזון הנאות בין השיקולים השונים מוביל למסקנה שמתקיים בענייננו החריג המצדיק את העברת המסמכים המבוקשים למומחה.